אבוטבול ואח' נ' הראל חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק - דין

1.לפניי תביעה אשר עניינה תאונה, אשר התרחשה ביום 24.11.2008 בין רכב התובע 1, אשר היה נהוג על-ידי התובע 2, לבין רכב הנתבעת 2, המבוטח על-ידי הנתבעת 1.

2.על-פי הנטען בכתב התביעה, שעה שהנתבעת נסעה ברכבה לאחור לצורך חניית רכבה, פגעה בצידו הימני של רכב התובע וכתוצאה מכך הסבה לו נזק, כמפורט בחוות-הדעת אשר צורפה לכתב התביעה.

3.מנגד, לטענת הנתבעות, הנתבעת נסעה לאחור במהירות נמוכה ביותר וככל שנגרם נזק לרכב התובע, הרי שמדובר בנזק מינורי והנזקים הנטענים בחוות-הדעת הינם נזקים שהיו ברכב התובע, עובר לתאונה.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי התובעים הרימו את הנטל המוטל על כתפיהם לצורך הוכחת תביעתם. ואנמק.

ראשית, הנתבעת 2 מודה בפה מלא, כי יצאה מחנייה ופגעה ברכב התובע (עמוד 2 לפרוטוקול מיום 1.3.2010, שורה 4). עם זאת, לשיטתה של הנתבעת, התובע טען בפניה, כי רכבו לא נפגע. לעניין זה מצאתי ליתן אמון בעדותו של התובע, ולפיה הגם שהיו שריטות קודמות בחלק הימני של רכבו, הרי שהנזקים כפי שמפורטים בחוות-הדעת מטעמו הינה כתוצאה מהתאונה.

שנית, עדותו של השמאי מטעם התובע, מר משה כהן, תומכת בעדותו של התובע ולפיה כל הנזקים המפורטים בחוות-דעתו הינם כתוצאה מתאונה אחת, הגם שאין ביכולתו של השמאי לקשר נזקים אלו לתאונה נשוא תיק זה (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 19 – 21).

שלישית, הנתבעת הגישה מסמך ובו פירוט של כל העבר הביטוחי של רכב התובע וממנו עולה, כי רק ביום 1.2.1996 היה רכב התובע מעורב בתאונה והנזק שנגרם לרכבו באותה העת עמד על הסך של 2,807 ₪ בלבד, ללא ירידת ערך. מכאן, שבמהלך שנים ארוכות הרכב של התובע לא היה מעורב בתאונה, למעט התאונה נשוא התביעה שלפני.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע עמד בנטל המוטל על כתפיו להוכחת טענתו, לפיה הנזקים המפורטים בחוות-הדעת התרחשו כתוצאה מהתאונה דנן.

5.לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, לשלם לתובע 1 הסכומים הבאים:

5.1.הסך של 4,380 ₪ בגין נזק ישיר לרכב התובע עלפי חוות הדעת.

5.2.הסך של 400 ₪ בגין שכר טרחת השמאי.

סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

5.3.הסך של 450 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר עדותו של השמאי בדיון שהתקיים ביום

20.12.2010.

5.4.הוצאות בגין שלוש ישיבות שהתקיימו בתיק זה בסך של 500 ₪.

סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק דיני זה.

המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"א, 20 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.